Search
  • עפרה כץ

טבעות קלאדה (Claddagh)


טבעת הקלאדה (Claddagh) היא טבעת אירית מסורתית המסמלת אהבה, נאמנות וידידות.

קל לזהות אותה בשל צורתה המיוחדת של כפות הידיים האוחזות בלב ועליו כתר; הידיים מסמלות את הידידות, הלב מסמל את האהבה והכתר מסמל את הנאמנות. מקור השם קלאדה בכפר דייגים קטן במחוז גולוויי (Galway) שבמערב אירלנד, הנחשב למקום היוולדה של הטבעת המפורסמת.

בשל הסמליות של הטבעת נהוג לענוד אותה כטבעת אירוסין או נישואין. נהוג שדווקא האמהות הן אלה שנותנות את הטבעת לבנותיהן בגיל צעיר כחלק מהמסורת המשפחתית: כשהנערה צעירה ועדיין אין לה בן זוג הטבעת נענדת על יד ימין כשהלב מופנה כלפי האצבעות – לבה של הנערה פנוי. כשהנערה במערכת יחסים, מופנה קוקוד הלב כלפי החזה – הנערה כבר אינה מציעה את לבה. כשהנערה מתארסת, עוברת הטבעת ליד שמאל ונענדת כשקודקוד הלב כלפי האצבעות וכשהיא נישאת מופנה הקודקוד לכיוון החזה.

טבעת הקלאדה שייכת לסוג טבעת אירופאי הקרוי טבעת "Fede", שפירושה בלטינית או איטלקית "אמונה" או "נאמנות", ואכן טבעות דומות של ידיים חבוקות קיימות עוד מימי רומי העתיקה, ואלה ניתנו כסמל להתחייבות. מאוחר יותר בתקופת ימי הביניים והרנסנס שימשו טבעות אלה כטבעות אירוסין ונישואין.

העדות המוקדמת ביותר לייצור טבעות אלו באירלנד היא ככל הנראה מהמאה ה-17. צורף בשם Bartholomew Fallen ייצר את הטבעות בדוגמא המוכרת לנו כיום עד 1700, וטבעות שנושאות את החותמת של אותו צורף הן העתיקות ביותר שנמצאו עד היום.

ישנן אגדות רבות אודות מקורה של טבעת הקלאדה. הפופולרית שביניהן מספרת על אדם מהעיר גולוויי בשם ריצ'רד ג'ויס שהפליג לאיי הודו המערבית בשנת 1675. ג'ויס נפל בשבי של פיראטים אלג'יראים ונמכר לצורף מורי, וזה לימד אותו את מלאכת הצורפות. אחרי 14 שנים בשבי חזר ג'ויס לגולוויי, והביא לארוסתו טבעת שיצר בזמן שהותו בשבי; זוהי הטבעת שאנחנו מכנים כיום טבעת קלאדה.

אגדות אחרות טוענות כי מקור הטבעת הוא במסורת הקלטית העתיקה. לפי מסורת זו הכתר מייצג את החיים השלמים; היד הימנית מייצגת את האל המיתולוגי Dagda, אבי האלים הקלטים; ואילו היד השמאלית מייצגת את האלה Danu, האלה-האם במיתולוגיה הקלטית. ישנן, כמובן, גם פרשנויות נוצריות דתיות הטוענות כי הטבעת מיצגת את השילוש הקדוש: הכתר מייצג את האב, יד שמאל מייצגת את הבן, ויד ימין מייצגת את רוח הקודש; הלב מייצג את האנושות.

מסורת אחרת מספרת על הדיגים מאזור גולוויי והכפר קלאדה, שנהגו לשאת איתם בסירות הדיג את סמל הקלאדה בצאתם לים. הסמל שימש בעיקר למטרות זיהוי, ודיגים שלא היו שייכים לאזור נרדפו או נהרגו.

הטבעת נפוצה מחוץ לאירלנד בעיקר באיים הבריטים בתקופתה של המלכה ויקטוריה במאה ה-19, וידוע כי המלכה עצמה ענדה טבעת שנוצרה עבורה באירלנד. באמצע המאה ה-19, בעקבות הרעב הגדול באירלנד, חלה הגירה מסיבית לארצות הברית והטבעת הפכה לפופולרית מאוד בקרב המהגרים ולנכס משפחתי שעבר מדור לדור. כך הגיעה הטבעת גם לאמריקה, והיתה אופנתית בארצות הברית וקנדה במאה ה-20.

כיום ניתן למצוא טבעות קלאדה בוריאציות שונות ומחומרים שונים, משובצות אבני חן או יהלומים. הטבעות מיוצרות בעיקר באירלנד ובאנגליה.


961 views