תכשיטי קמאו
המונח קמאו (cameo) מתיחס לטכניקת חריטה או גילוף באבן היוצרת תבליט פיסולי של דמות או סצנה מסוימת. הגילוף נעשה על פני השטח של אבן בעלת שכבות צבע (כמו אגת או צדף) עד לנקודה בה נפגשים שני הצבעים המנוגדים. האומן מנצל את הצבעים השונים של השכבות על מנת ליצור את האפקט הניגודי של הרקע והתבליט.
קמאו מאבן קיימים כבר מהמאה ה-3 לפנה"ס ביוון, וברומי העתיקה נהגו לגלף קמאו על אבן אגת, אוניקס, צדף וגם זכוכית.
החומר הנפוץ ביותר ליצירת קמאו הוא הצדף על סוגיו השונים, אך ניתן למצוא גם קמאו העשויים מקורל, לבה, שנהב, ג'ט, וכאמור גם אבנים קשות כמו אגת ואוניקס.
הפופולריות של הקמאו פרחה במיוחד במאה ה-19 בצרפת, אנגליה ואטליה.
המוטיבים על הקמאו נעים בין דמויות קלסיות לסצנות תנכיות, פרחים, נופים ובעיקר פורטרטים של נשים וגברים.
איכות הקמאו נקבעת לפי עבודת האומן, הנושא, גודל וסוג האבן, הרכב התכשיט והמסגרת.
כיום ניתן למצוא תכשיטי קמאו רבים שנעשו בעבודת מכונה - ערכם של אלה הוא, כמובן, נמוך יותר.
